אלימות

אני רוצה להגיד באופן הכי חד משמעי שלא משתמע לשתי פנים שיש - אלימות זה גבול אדום שאין ממנו דרך חזרה. זה לא משנה בכלל עם זה היה באמצע ריב, אם הרוחות התלהטו, אם נאמרו דברים קשים.

לאף אחד לאף אחד אין זכות לפגוע בנו, לאף אחד אין זכות להרים עלינו יד, גם לא בצחוק גם לא בכאילו גם לא אם זה חלש גם לא אם לא נשאר סימן.

אני מצלמת לכם את הסרטון הזה כי חשוב לי מאד להדגיש את זה, יכול להיות שיש כאן משהי שצריכה לשמוע את זה עכשיו כי חלק מהתגובות בפורום שם היו שהם יתגברו על זה והוא ירגע והכל יהיה בסדר.

אלימות זה לא משהו שמחליקים עליו, זה לא משהו שממשיכים הלאה.

אם קיימת אלימות בקשר גם אם היא התרחשה רק פעם אחת צריך להיות שינוי רציני כזה שמערב גורם שלישי ולקיחת אחריות שאפשר למדוד אותה בתהליכים בוני אמון.

אני אומר זאת שוב אף אחד לא רשאי להרים עלינו יד, בטח לא השותף לחיים שלנו, זה שחולק איתנו חיים ומגדל איתנו ילדים.

זוגיות אמורה להיות המקום הבטוח והמוגן שלנו, המקום שבו מקבלים אותנו בדיוק כפי שאנחנו, המקום שבו אפשר להיות אמיתיים זה עם זו, לדבר בכנות ובפתיחות, להיות אופטימיים ולבנות יחד עתיד משותף שמכיל את הרצונות, הצרכים והחלומות של כל אחד מהצדדים.

זוגיות היא המקום שאליו פונים כדי לקבל חום, חיזוק, אהבה ותמיכה תמיד וללא תנאי. מותר לריב, בעלי ואני רבים כל שבוע, לפעמים פעם ביום, לפעמים יש כל כך הרבה לחץ, כעס ומתח באויר, לפעמים קשה לנו להסתכל אחד על השניה מרוב עצבים אך אף פעם לעולם לא ובשום תנאי לא נרים יד אחד על השניה. זה אף פעם אף פעם לא יקרה, זאת לא אופציה בכלל.

יש לנו יכולות ביטוי ואנחנו נדבר ונבטא את עצמנו מילולית עד שנגיע להבנה.

לפעמים לאורך הדרך אנחנו מאבדים את הקשר זו אל זה, אנחנו לא מרגישים קרובים ומחוברים, איבדנו את האמון.

אך אל תשכחו שבחרתם זו בזה כדי לאהוב וליצור חיים טובים ומלאי משמעות יחד.

אלימות היא גבול אדום שמצריך התייחסות.

יש הרבה אנשים בעולם הזה שאוהבים אותך ורוצים בטובתך, גם אני כאן בשבילך.

אין שום סיבה שסבל, השפלה ופחד יהיו חלק מחיי היומיום שלך. לא בשביל זה הגענו לעולם ואפשר לעשות משהו לגבי זה. אפשר לעשות הרבה, רק צריך לחשוב, לתכנן ובעיקר לבחור אחרת.

הכל מתחיל מהחלטה לגבי איך אני רוצה שהחיים שלי ייראו.

אני מזמינה אותי לפנות אלי בכל דרך שתבחרי לנכון