לקחת אחריות על הרגשות שלנו

אתמול עשיתי טעות, שכחתי מהאימון שקבעתי לעצמי

והדבר הראשון שעלה לי לראש

זה מי אשם בזה

ומיד האשמתי את רועי

הוא אשם בטעות שאני עשיתי.

מאוחר יותר הצלחתי לחשוב בבהירות

ולא הבנתי איך זה יכול להיות

כבר הרבה זמן לא האשמתי מישהו אחר

עבדתי על עצמי מאד קשה

כדי להיפטר מההרגל הזה

כשהתחלתי לקחת אחריות על הרגשות שלי,

על המילים שיוצאות לי מהפה, על המעשים שלי

כמעט כל פעם שאנחנו מרגישים תסכול או כעס

אם נרד למטה נגלה

שכמעט בכל אחת מהפעמים האלה הרגש שמסתתר מתחת

הוא חרדה- פחד או פגיעה-כאב

כשאנחנו יודעים לזהות את מה שאנחנו מרגישים

ומסוגלים לקחת אחריות על הרגשות שלנו

ולחיות בשלום עם הרגשות שעולים בנו

אפילו, להיות מסוגלים לומר לעצמנו: "אולי אני מפרשת פה משהו לא נכון,

אולי אני רגישה מדי"

כולנו רגישים מדי, זה בסדר.

אפשר לומר: "אולי אני רגישה מדי אבל כשאתה מכבה את הטלפון שלך אני מרגישה פגועה"

אם בן/ת הזוג שלכם אוהבים אתכם, מה שסביר להניח נכון

כשהם רואים אתכם פגועים

הם רוצים לפתור את זה

"אוי את פגועה, אני עשיתי משהו שגרם לך להיפגע? זה עצוב, אני לא רוצה לפגוע בך"